לתלמידים שהם "חיות פוליטיקה", אוהבי כלכלה והחיים עצמם, מוזמנים לעשות בגרות המגמה בעלת עניין רב המעורבת בחיים המעשיים של הציבוריות הישראלית. במגמה זו ניתן גם ללמוד לצד מגמה ריאלית ובכך להרוויח 5 יחידות לימוד נוספות.
בהתאם לחזון המדרשיה המקורי, לשאיפת המצוינות עליה חונכו תלמידיה מזה כ-70 שנה ולצד הראיה החינוכית כי צרכי התלמידים שונים ומשתנים, יכולים התלמידים לבחור את מסלולם מתוך מגוון מגמות וכן את היקפן הלימודי.
בהתאם לראיה זו, בוחרים רבים מהתלמידים לאתגר את עצמם בלימוד שתיים ואף שלוש מגמות במקביל, לצד אלו המעדיפים להתמקד במגמה אחת בלבד.
בעוד הזכאות לקבלת תעודת בגרות הינה לתלמיד הניגש לכ-20 יחידות בגרות, הרי שתלמיד ממוצע במדרשיה ניגש לכ-30-35 יחידות בגרות ואף יותר.
כלכלה ומדעי המדינה- 5 יחידות
מבנה הלימודים:
א. כלכלה נלמדת בהווה בהיקף של 2 יח"ל כחלק ממקבץ של 5 יח"ל במדעי החברה.
המקבץ מורכב משתי חטיבות בהיקף של 2 יח"ל בשני תחומי דעת הנכללים במדעי החברה (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה) עפ"י בחירת ביה"ס ועוד 1 יח"ל שהיא עבודת מחקר על סוגיה מתחום מדעי החברה.
ב. מבנה הלמידה וההערכה במדעי החברה:
- תלמיד הבוחר ללמוד מדעי החברה יבחן בתחום דעת אחד במבחן בגרות חיצוני. תחום הדעת השני ועבודת החקר יהיו להערכה בית ספרית מגוונת.
- בתחום הדעת שנבחר להערכה חיצונית נקבעו ליבה משותפת של ידע ומיומנויות שעליה יתקיים מבחן הבגרות ופרקי בחירה והעמקה להערכה בית ספרית מגוונת.
- המקצוע שנבחר להיבחנות פנימית ילמד בדרכי למידה והערכה מגוונות בהתאם למסמכי תוכנית הלימודים לתלמידים המתחילים את לימודיהם בכתה י' בתשע"ה.
החלוקה לנושאי חובה ונושאי בחירה והעמקה:
התכנית המוצגת להלן נבנתה לאור הנחיות המשרד להפריד בין נושאי הלימוד שיהוו בסיס לבחינת בגרות חיצונית בכלכלה ויהוו 70% מנושאי הלימוד אשר אושרו במסמך ההתאמה בתשע"ד, להלן ייקראו בשם נושאי פרקי חובה.
נושאים אלה יהיו אחידים וזהים עבור כל ביה"ס ויילמדו ע"י כלל התלמידים שבחרו בתחום דעת זה.
שאר הנושאים שנכללו בתכנית הלימודים הבסיסית בכלכלה במסמך ההתאמה לתשע"ד, יועמדו לבחירה של ביה"ס והמורים המלמדים.
הבחירה בנושאים אלה תאפשר למורה למידה יותר מעמיקה ושימוש בשיטות הערכה חלופיות. על ההישגים בנושאים אלה תתקיים הערכה פנימית/חלופית של ביה"ס והם לא יכללו בנושאי בחינת הבגרות החיצונית. להלן ייקראו בשם נושאי הרחבה והעמקה.
שיקולי דעת לבחירת הנושאים שילמדו במסגרת 70% כבסיס הידע והמיומנות (פרקי חובה להיבחנות חיצונית) :
תכנית הלימודים שהוכנסה להוראה בשנה"ל תשע"ג (התכנית החדשה ) מתמקדת במספר מודלים כלכליים בסיסיים שמשמשים נדבך לדיון בסוגיות כלכליות חברתיוית ולניתוח מדיניות כלכלית. התוכנית מושתתת על למידה פעילה והבניית ידע על ידי הלומדים ולכן היא כוללת דרכי הוראה-למידה-הערכה שמאפשרות למידה משמעותית של הלומדים.
כבר בעת כתיבת תכנית הלימודים ניתנה הדעת למיקוד הלמידה במספר מודלים כלכליים בסיסיים על חשבון מודלים אחרים, במטרה לאפשר זמן לדיון ולהעמקה בסוגיות אקטואליות. לאור האמור לעיל, ההתלבטות של ועדת המקצוע היתה בהבחנה אילו מודלים ורעיונות מהווים אכן בסיס הידע והמיומנות ואילו מהווים הרחבה של מודלים ורעיונות אלה.
השיקולים שהנחו את חברי ועדת המקצוע בבחירת התכנים היו-
א. נושאים שמהווים את הליבה של תחום הדעת
ב. נושאים רלוונטיים לחיי הלומד ומשמעותיים בחיי החברה הישראלית .
שיקולי דעת לבחירת הנושאים שילמדו במסגרת הרחבה והעמקה 30% להערכה בית ספרית (מסומנים בירוק)
ועדת המקצוע החליטה להרחיב את אפשרויות הבחירה ולאפשר הוראת נושאים שלא נכללו במסמך ההלימה תשע"ד על מנת לאפשר גמישות רבה למורים ולאפשר יצירתיות בדרכי למידה הוראה והערכה.
